אריזת רמאות גלובלית: היכן מוצרים באמת מגיעים

מקרה מרתק לגבי השאלה: היכן באמת מיוצר מוצר?
זה רלוונטי במיוחד עבור הצהרות מכס, תוויות "עשוי ב" או סימני מקור.

דוגמה למשקפיים:

  • מסגרת: מיוצרת בסין.
  • זרועות: מורכבות בארגנטינה.
  • עדשות: מותקנות בקנדה.
  • הרכבה סופית, בדיקות, התאמה: בפולין.

ועכשיו השאלה:
היכן נחשבת המשקפיים הללו ל מיוצרות?

לפי כללי הסחר הבינלאומיים – כמו הקוד האזרחי של האיחוד האירופי או ההנחיות של ארגון הסחר העולמי – המדינה נחשבת למדינת המקור שבה מתבצע העיבוד הכלכלי המשמעותי האחרון.

אתה צופה כעת בתוכן מקום זמני מ יוטיוב. כדי לגשת לתוכן הממשי, לחץ על הכפתור למטה. שים לב כי כך תשתף נתונים עם ספקים צד שלישי.

מידע נוסף

במקרה זה, זו כנראה פולין, אם:

  • שם מתבצע השינוי המהותי האחרון (למשל, כיוון או התאמה אישית),
  • המשקפיים מוכנים לשימוש שם (הבטחת איכות),
  • ועבודות אלו חורגות מעבר ללוגיסטיקה טהורה או עיבוד מינימלי.

אם הפעילויות בפולין הן רק שטחיות או משניות, קנדה או אפילו סין עשויות להיחשב כמדינת מוצא – בהתאם להערכה של רשות המכס.

חשוב לדעת:

  • ההצהרה 'עשוי ב' כפופה לתקנות לאומיות. באיחוד האירופי, 'עשוי בגרמניה' למשל, אינה מוסדרת בצורה ברורה, אך לרוב מפורשת לפי עקרון המוצא.
  • למטרות המכס (למשל, מכסי ייבוא) המוצא הוא קריטי – ויש להוכיח אותו.
  • חברות צריכות ליצור הוכחות מקור, למשל באמצעות הצהרות ספקים או מסמך EUR.1.

וכאן טמון הבעיה:

מה שכתוב על התווית לעיתים קרובות אינו כל האמת. זה משקף לא פעם שרשראות אספקה מורכבות, אינטרסים כלכליים – ופירושים גמישים של תקנות.

אישה הודית עם משקפיים בולטים מזהב

לסכם אפשר לומר:

משקפיים אלה הם דוגמה מובהקת לאריזת רמאות הגלובלית של השנה:

מיוצר ברחבי העולם, מורכב בשלבים, מתויג לפי תקנות – כמעט בלתי ניתן להבנה עבור הצרכנים.

מי ״עשוי ב״ קורא, חושב על מקור ברור.

המציאות? פאזל מארבעה יבשות - עם תווית שמבטיחה הרבה, אבל אומרת מעט. מה דעתך על כך?

אישה פרסית עם משקפיים גדולות ומיוחדות

שאלות נפוצות 

המונח מתאר מצבים שבהם חברות מפרסמות הצהרות על קיימות, תנאים הוגנים או איכות, אך בפועל לא מקיימות את ההבטחות הללו – למשל, משום שספקים לא עומדים בתקני הגנת הסביבה, או שהתנאים בעבודה גרועים.

תעשיית האופנה/טקסטיל (אופנה מהירה)

אלקטרוניקה (למשל, כריית חומרי גלם בתנאים בעייתיים)

מזון וחקלאות

קוסמטיקה וטיפוח (גרין וושינג לגבי מרכיבים)

ניצול עובדים

זיהום סביבתי / חשיפה לכימיקלים

אובדן משאבים טבעיים

אובדן אמון אצל הצרכנים